ימי הודעה מוקדמת על התפטרות ופיטורים

ישנם חוקים קבועים לנושא פיטורים או התפטרות מרצון, כאשר החוק מחייב הן את המפטר והן את המפוטר במתן הודעה מוקדמת על התפטרות או פיטורים לצד השני בדבר הרצון לפטר או להתפטר. הדבר מסייע לכל הצדדים בכך שהיד אינה קלה על ההדק בכל מה שקשור לעזיבת מקום העבודה מרצון או מרצונו של המעסיק.

תקופת הודעה מוקדמת

חשוב כי עובדים ידעו, כי אסור למעסיק לסלק אותם מן העבודה מהיום למחר מתוך החלטה של רגע אחד. בעניין זה,  החוק עומד לצדו של כל עובד ומעניק לו סל של זכויות אשר מגנות על העובד ומסייעות לו לצלוח מהמורות מן הסוג הזה באופן מחושב וזהיר עבורו ועבור המעסיק.

מנגד, גם המעסיק נהנה מהחוק אשר אינו מאפשר לעובד להודיע לו בבוקר בהיר כי נמאס לו מהעבודה וממחר הוא לא יופיע יותר. במקרה של התפטרות מרצון, גם העובד אמור למסור הודעה מראש על התפטרות בדיוק כפי שהמעסיק אמור לעשות כאשר הוא רוצה לפטר את העובד.

ימי הודעה מוקדמת – דבר החוק בעניין זה

  • הן מעסיקים והן עובדים אשר מעוניינים לנתק את יחסי עובד- מעביד ביניהם, חייבים למסור על כך הודעה מוקדמת על התפטרות או פיטורים. כלומר, מעסיק המעוניין לפטר עובד, כמו גם עובד המבקש להתפטר ולעזוב את מקום העבודה, אמורים שניהם למסור על כך התראה בכתב, די זמן מראש .
  • כאשר כבר נמסרה הודעת פיטורים הן מצד המעסיק והן מצד העובד, המעסיק לא יהיה רשאי לחזור בו מהודעת הפיטורים כמו כן העובד לא יהיה רשאי לחזור בו מהודעת ההתפטרות. אלא אם ישנה הסכמה הדדית משני הצדדים ושניהם מוכנים לחזור בהם מההודעה. קיימת אפשרות נוספת לבטל את מכתב הפיטורים, זאת כאשר מדובר בפיטורים שלא כדין וגם במצב בו פיטורים מצד המעביד או ההתפטרות מצד העובד, נעשו בעידנא דריתחא, כלומר בעת כעס וללא שיקול דעת נכון, וללא מסירת הודעה מוקדמת על התפטרות / פיטורים בכתב.
  • חשוב לדעת כי אם העובד החליט שהוא חוזר בו מהודעת ההתפטרות והוא מתחרט על הצעד שעשה והוא חפץ לשוב למקום העבודה שלו, חובה על המעסיק לשמוע את העובד, להקשיב לכל מה שיש לו לומר ולמעשה לתת לו את האפשרות לשכנע אותו מדוע כדאי לו להחזיר אותו שוב לעבודה. במקרה שהמעביד יסרב לקבל את העובד שוב, יהיה עליו לנמק את הדבר באופן ברור.

הודעה מוקדמת על התפטרות או פיטורים – מה קורה לאחר מתן ההודעה?

מעסיק שכבר מסר הודעה מוקדמת או לחילופין קיבל הודעה מוקדמת להתפטרות מצד העובד, עדיין חייב לשלם לעובד את שכרו עד לניתוק יחסי העבודה ביניהם בפועל.

המעסיק רשאי לוותר על התייצבות העובד במקום העבודה בתקופת ההודעה המוקדמת  אולם הוא מחויב לשלם לו בגין מלוא תקופת ההודעה המוקדמת בין אם ויתר על התייצבות העובד ובין אם לאו.

העובד לעומת זאת, אינו יכול להחליט על דעת עצמו שלא להתייצב במקום העבודה בתקופת ההודעה המוקדמת, אלא עליו לקבל אישור לכך מן המעסיק. עובד אשר בתקופה ההודעה המוקדמת על פיטורים נוטש את מקום עבודתו וגורם נזק למעסיק, מסתכן בכך שהמעסיק יגיד נגדו תביעה בבית הדין לעבודה וזאת ככל שהמעסיק יוכיח כי נטישתו המוקדמת של העובד גרמה לו לנזקים.

במידה ומדובר בעובד שהתפטר מרצון, ככל והעובד ימנע מלהתייצב לעבודתו בתקופה ההודעה המוקדמת, אזי הוא מסתכן בכך כי ימי הודעה מוקדמת אותם הוא חייב למעסיקו יקוזזו משכרו.

"חלף הודעה מוקדמת"- מה הוא?

במהלך תקופת ההודעה המוקדמת על פיטורים ימשיכו להתקיים יחסי העבודה בין הצדדים. העובד ימשיך לקבל שכר מלא לרבות זכויות סוציאליות כגון ימי חופשה ומחלה, זכאות לדמי הבראה, וותק לצורך חישוב פיצויי פיטורין, הפרשות לקופות פנסיה וכד', ואילו המעסיק יהיה זכאי להתייצבות העובד ומילוי תפקידו. במידה והמעסיק מחליט לוותר על שירותיו של העובד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת כאמור, הרי שעל המעסיק לשלם לעובדו פיצוי בגין אי מתן ההודעה המוקדמת כנדרש. פיצוי זה נקרא: חלף הודעה מוקדמת. וגובהו כ גובה שכרו הרגיל של העובד בגין אותה תקופה. אולם, כיוון שיחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו, תשלום  "חלף הודעה מוקדמת", עוצר, מרגע תשלומו,  את צבירת הזכויות הסוציאליות של העובד .

עובד נותן הודעה מוקדמת על התפטרות

הסכמה על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה יותר

  • עובד ומעסיק רשאים להסכים ביניהם על תקופת ימי הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק.
  • ככל וישנה הסכמה על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה יותר עליה להיכלל בהסכם ההעסקה, הסכם העסקה המורה על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מן הקבוע בחוק גובר על התקופה הקבועה בחוק; דהיינו, שככל וישנה מחלוקת יש לנהוג לפי ההסכם.
  • במידה ולא נקבעה בהסכם תקופת הודעה ארוכה יותר, יש לנהוג על פי הוראות החוק ולמעסיק אין אפשרות לדרוש מן העובד התייצבות למשל תקופת הודעה מוקמת ארוכה יותר.

למעסיק אסור לקבוע בהסכם העסקה כי תקופת ההודעה המוקדמת תהא קצרה מן הקבוע בחוק. ככל שתניה זו מופיעה בהסכם הרי שהיא בטלה והתקופה הקובעת היא על פי חוק.

אילו ימים לא יבואו במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים?

  • ימי חופשה: מעסיק אינו יכול לחייב עובד לנצל את ימי החופשה הצבורים לו במהלך תקופת ההודעה המוקדמת אלא אם יוכיח המעסיק כי הוצאת העובד לחופשה נעשתה ממניעים עניינים, בתום לב ולצרכי עבודה.

אסור למעסיק לדרוש מהעובד כי ינצל את ימי החופשה שצבר (ולא הספיק לנצל) במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, כדי "לחסוך" לעצמו לשלם לעובד גם שכר עבודה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת וגם פדיון עבור ימי החופשה שלא ניצל.

במקרה שבכל זאת ידרוש המעסיק מהעובד לנצל את ימי החופשה במהלך תקופת הודעה מוקדמת להתפטרות ו/או הפיטורים, יהיה עליו להוכיח כי הוצאת העובד לחופשה נעשתה כדין, כלומר שהמעסיק עשה זאת ממניעים ענייניים (הקשורים לצרכי העבודה) ובתום לב.

  • ימי מחלה: גם תקופת מחלה במסגרת ימי מחלה אשר צבר העובד (עד התקרה), אינה נכללת בימי ההודעה המוקדמת, הרציונאל הוא שעובד לא מסוגל לחפש אחר עבודה אחרת בזמן שהוא חולה. ו תקופת המחלה כן תיכלל במניין ימי ההודעה המוקדמת במידה שהמעסיק הודיע על כוונתו לפטר את העובד עוד לפני שיצא לחופשת מחלה.
  • ימי מילואים: תקופת ההודעה המוקדמת לפיטורים תתחיל רק ביום ה-31 שלאחר שירות המילואים, אלא אם המעסיק יוכיח בפני משרד הביטחון כי הפיטורים אינם קשורים למילואים ויקבל לכך את אישור המשרד.
  • תקופה מוגנת של עובדת בהריון: ימי התקופה המוגנת מפני פיטורי עובדת בהריון, בחופשת לידה או 60 יום לאחר חזרתה מחופשת לידה, לא יבואו במניין ימי ההודעה המוקדמת. ההגנה ניתנת גם לבן זוגה של העובדת היולדת אם יצא לחופשת לידה בהתאם לחוק.

חשוב לדעת, כי במידה ואחד מין הצדדים אינו פעל כשורה, העובד אינו נתן הודעה מראש על התפטרות או שמה המעסיק אינו נתן הודעה מראש על פיטורים, יש לפנות לייעוץ מקצועי אצל עורך דין דיני עבודה הבקיא בתחום.

מאמרים נוספים
דילוג לתוכן