פיצוי בגין עוגמת נפש

עובדים רבים סוחבים בלבם תחושות קשות כלפי מעסיקיהם.

ישנם מקרים רבים בהן מוגשות תביעות כנגד מעסיק, בהן הרכיבים הקוגנטיים הנתבעים

(פנסיה, חופשה, הבראה, פיצויי פיטורים, פיטורי עובדת בהריון ועוד) הם בסכומים זעומים, כשמרבית התביעה נשענת על רכיב "עוגמת הנפש".

ברור הדבר, כי לא כל יחסים עכורים או תחושת תסכול בין עובד למעסיקו עולים כדי צורך בפיצוי בגין "עוגמת נפש"

עובדים רבים התובעים פיצוי בגין עוגמת נפש

המסגרת הנורמטיבית ומגמת בתי הדין:

סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות), הגדיר את עוגמת הנפש כ "נזק שאינו של ממון".

גם אחרי פסיקותיו הרבות של בתי הדין נותר המונח עמום, זאת, בין היתר מאחר ומדובר בתחושה סובייקטיבית, ומכאן הקושי באומדן הנזק הנגרם בגין עוגמת נפש.

הגישה המקובלת כיום היא כי בבואו של עובד לתבוע בגין רכיב עוגמת הנפש, מוטל עליו נטל כבד והוא להוכיח את עוגמת נפש בפני בית הדין.

בשל הקושי הטמון ברכיב זה, הותיר המחוקק טווח רחב לשיקול דעתם השופטים לשם קביעת גובה הפיצוי הניתן עבור נזק שאינו נזק של ממון. גובה הפיצויים יכול להגיע גם לעשרות אלפי שקלים, אולם הטווח הוא רחב וכל מקרה נבחן לגופו. בשונה מרכיבים קוגנטיים שאינם במחלוקת, במקרה של עוגמת נפש לא ניתן להבטיח כי יתקבל פיצוי כלשהו בגין רכיב תביעה זה.

פיצוי בגין עוגמת נפש מהעת האחרונה – סע"ש 14022-10-16 אביאל נ' טרבולוס ואח':

מדובר בענייננו במועמדת לעבודה בגן ילדים, זמן קצר לאחר ראיון העבודה קיבלה טיוטת חוזה העסקה, חתומה ע"י המעסיק. הטיוטה נמסרה לעובדת בחודש יולי, ועל פי החוזה נקבע כי היא תחל את עבודתה מיד עם פתיחת שנת הלימודים, ביום 1.9. עם זאת, בתחילת אוגוסט קיבלה המועמדת הודעת טקסט לטלפון הנייד לפיה היא לא תתחיל לעבוד בגן.

המועמדת הגישה תביעה נגד המעסיק, בטענה שהפר את חוזה העבודה בחוסר תום לב ושלח לה הודעה על ביטול ההסכם באופן בלתי הולם. המועמדת הסתמכה על מקום העבודה החדש בגן ועזבה עבורו את עבודתה בגן אחר. המועמדת נותנה ללא עבודה לשנת הלימודים וטענה כי ההפרה גרמה לה נזקים בגובה שכר עבודה של שנה ועוגמת נפש.

למועמדת נפסקו פיצויים בגין עוגמת נפש בגובה 10,000 ₪ מן הנימוק כי התנהלות המעסיק ומשלוח הודעה לפיה אין רצון בהעסקת המועמדת באופן בו נשלחה, עשויה לגרום למפח נפש.

לסיכום:

עוגמת נפש היא עניין להערכה בלבד, ומסורה לשיקול דעת השופט. גם אם השופט סבור כי נגרמה עוגמת נפש במקרה שלפניו, עדיין יכול הפיצוי להשתנות ממקרה למקרה, ולרוב לא מגיע לסכום שהתובע מאמין שמגיע לו.

רצוי להיעזר בשירותיו של עו"ד דיני עבודה ולא לדרוש סכומים מופרזים ולא לסמוך על בתי הדין ש"יבואו לקראתכם". אם תוגש תביעה מנופחת ובית הדין יתרשם כי אין מדובר בעוגמת נפש אמתית אלא ניסיון להתעשר שלא כדין, עלולים להיפסק הוצאות משפט גבוהות.

* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי עם עו"ד העוסק בתחום דיני העבודה

מאמרים נוספים
דילוג לתוכן