חייגו לקבלת ייעוץ משפטי:

עובד זר ממולדביה נסע לחו"ל ללא אישור

עובד זר ממולדביה נסע לחו"ל ללא אישור – האם זו התפטרות?

עובד ממולדובה שעסק בבנייה טען כי נאלץ לנסוע לחו"ל אל בנו שאושפז ולאחר שחזר פוטר שלא כדין. העובדה כי הוא רכש את הכרטיס שמונה ימים לפני שטס ערערה את אמינותו.

רקע עובדתי

התובע הינו עובד זר ממולדביה. הוא הועסק על ידי הנתבעת במסגרת ויזת עבודה. הוא עבד בענף הבנייה באתר בנייה בעיר תל אביב.

בדבר תקופת ההעסקה חלוקים הצדדים. בעוד התובע טען כי הוא עבד אצל המעסיקה משך תקופה של כ – 16 חודשים, בכל יום מהשעה 1:00 בבוקר ועד לשעה 19:00 בערב, הרי שהנתבעת טענה כי הוא עבד אצלה רק כ – 15 חודשים ורק משעה 7:00 בבוקר עד לשעה 17:00 בערך. התובע נהנה משתי הפסקות בכל יום של חצי שעה כל אחת מהן.

למעשה הסתיימה העסקתו של התובע ביום בו טס לחו"ל. היה זה בתאריך – 30/9/16 הוא שב ארצה לאחר שבועיים כאשר יום למחרת הגעתו הוא התייצב בעבודתו.

התובע קבל שכר שעתי של 35 ₪ לשעה וכן הוא קבל תוספות נלוות בהתאם לעבודתו כפי שעולה מתלושי השכר.

במשכורתו האחרונה נוכה ניכוי בגין הודעה מוקדמת.

הסכם העבודה ביניהם כתוב הן בעברית והן ברומנית ושני הצדדים חתומים עליהם. סוכם בהסכם כי השכר של התובע לא יפחת מסכום של 5,000 ש"ח לחודש.

טענות הצדדים:

עיקר הטענות של התובע:

  • התובע טען כי הוא פוטר שלא כדין. לא נערך לו שימוע ולא נמסרה לו הודעה מוקדמת. על כן הוא טען כי הוא זכאי לזכויות הבאות:
  • פיצויי פיטורים על סך 8,666 ₪ (על פי החישוב של 16 חודשי עבודה Xשכרו האחרון שעמד על 6,500 ₪ / 12)
  • פיצוי חלף הודעה מוקדמת – התובע טוען כי היות והוא פוטר ללא הודעה מוקדמת, הרי שהוא זכאי לסכום של 6,500 ₪ בגין הודעה מוקדמת.
  • פיצויי פיטורים בסך 2000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין בעקבות העדר שימוע.
  • עוד דרש התובע לקבלת פיצוי על סך 2,000 ₪ היות ולא קבל הודעה כתובה על תאי ההעסקה שלו ועל כן הוא דרש פיצוי על סך 2,000 ₪.
  • עוד הוא דרש לקבל את המשכורת לחודש ספטמבר 2015 אותו לא שילמו לו והנתבעת אמורה לשלם לו על 22 ימי עבודה שכללו 160 שעות עבודה רגילות ועוד 50 שעות נוספות שהם בתעריף שונה. מודבר על סכום של כ 7,000 ₪.
  • עוד הוא טען כי הוא עבד בפועל בכל יום 4 שעות נוספות עליהם קבל שכר של 35 ₪ בעוד שהיה עליו לקבל על כל שעה תעריף של 43.75 ₪. הוא דרש כי ישולמו לו הפרשי השכר על כל התקופה בה עבד אצל המעסיקה כאשר על פי החשבון זה מסתכם בסכום של 11,550 ₪.
  • עוד הוא טען כי מגיע לו פדיון ימי חופשה בגין התקופה שבה הועסק. מדובר בסכום מצטבר של כ 4,500 ₪.
  • עוד כללה התביעה רכיבים שונים בגין דמי הבראה ואי הפרשות לפנסיה וכן דמי חגים.

טענות הנתבעת:

הנתבעת מכחישה את טענותיו של התובע ואת זכאותו לקבל את כל הזכויות אותן מנה מן הנימוקים הבאים:

  • התובע לא פוטר אלא נטש את עבודתו ללא כל הודעה מראש על כן הוא אינו זכאי לתשלום של פיצויי פיטורים או פיצוי בגין פיטורין או דמי הודעה מוקדמת.
  • למעשה טס התובע לעיר מולדתו כחודש ימים לאחר ששב מחופשה בת 40 ימים בעיר מולדתו. הוא בקש לטוס באופן מידי כאשר לא טרח לנמק מהי הסיבה לטיסה. הנתבעת סירבה לבקשתו היות והיה זה סמוך לחופשה הקודמת שלו. משלא נענתה בקשתו עשה דין לעצמו וטס ללא אישור. המעשה שעשה בלי נימוק מצדו ומבלי לאפשר למקום העבודה למצוא לו מחליף בהתראה קצרה שכזו.
  • הנתבעת הודיעה על נטישת של התובע למשרד הפנים וכעבור מספר ימים עבר התובע לעבוד בחברת דקל עובדים זרים בע"מ. היא פנתה אל הנתבעת ובקשה לקלוט את העובד.

למעשה ידע התובע בטרם יצא את ישראל כי הוא יעבור לעבוד בחברת דקל.

  • התובע קבל את מלוא שכרו עבור עבודתו וכן את כל הזכויות הסוציאליות אשר הגיעו לו בהתאם להסכמים הקיבוציים הקיימים בענף. שכרו היה שכר מינימום ולא כפי שהוא בקש לטעון, כמו כן הוא קבל את כל התוספות שהגיעו לו כדין. הוא מעולם לא הלין על כך שנחסר משכרו וכן קיבל בכל חודש את תלוש השכר יחד עם העתק של כרטיס הנוכחות שלו.
  • למעשה החישובים של התובע הינם מופרכים והם מבוססים על שכר קובע שהוא שגוי מיסודו.
  • לעניין משכורתו האחרונה, חלק ממנו נוכה בגלל אי מתן הודעה על התפטרות לאחר שהוא עזב את עבודתו בלי התראה. כמו כן נוכו ההוצאות שנגרמו לנתבעת בגין העזיבה המידית והפתאומית של התובע. אלו כוללים תשלומי חשמל, מים וארנונה.
  • הנתבעת רשאית לקזז מזכויותיו של התובע סכום קבע של כ 600 ₪ בין ההוצאות כלליות כמו מגורים, מים, חשמל, ביטוח רפואי ועוד אך בכל זאת היא לא עשתה כן.

דיון והכרעה

השופטת בחנה את הטענות אחד לאחד ושמעה גם את עדויותיהם של שני הצדדים.

היא דחתה את התביעה ברובה לאחר שהובהר מעבר לכל ספק כי העובד התפטר ולא פוטר.

כמו כן היא ציינה כי קיימת חוסר בהירות לגבי סיבת הנסיעה שלו למולדובה בפעם השנייה ברציפות.

התובע לא הציג כל אישור כי בנו אושפז ואף במכתב אשר אותו שלח עורך הדין שלו למעסיק בטרם הוגשה התביעה, לא כלל את הסעיף הזה. למעשה גם בתביעה עצמה לא הוזכר הדבר וכי רק בשלב מאוחר יותר של ההליך עלה הנושא.

המעסיק העיד כי בדרך כלל כאשר עובד פונה אליו בגין מקרה משפחתי, הוא מאשר לו באותו רגע את החופשה. השופטת נטתה להאמין כי העובד כלל לא אמר דבר על ילד חולה.

מלבד זאת קיימת העובדה של רכישת כרטיס הטיסה שמונה ימים לפני שהוא טס. היא ציינה כי "פער הזמנים מעורר תמיהות ביחס לדחיפות הנסיעה",

בנסיבות אלו ההחלטה שלו לצאת ללא היתר על דעת עצמו נחשבת כהתפטרות ועל כן אין להיענות לדרישתו לקבל פיצויי פיטורים או פיצוי על פיטורים שלא כדין או דמי הודעה מוקדמת.

למעשה דחתה השופטת את כל יתר טענותיו ל התובע מלבד הזכאות שלו ל 9.5 ימי חופשה וכן שכר העבודה עבור חודש העבודה האחרון. מלבד זאת הסכימה המעסיקה במהלך הדיונים לשלם לו דמי חגים.

בסופו של דבר, זכה התובע סכום של 6,136 ₪ ללא הוצאות משפט.

להתייעצות עם עו"ד דיני עבודה – התקשרו 03-5663073

עובד ממולדובה שעסק בבנייה
מאמרים נוספים
דילוג לתוכן