פגיעה בעבודה אינה תמיד מסתכמת ביום מחלה או בחבלה קלה. לעיתים היא עלולה לשנות את חייו של העובד מן היסוד' לפגוע בכושר עבודתו, להביא לנכות קבועה ואף, במקרים קשים, להסתיים במותו.
במצבים כאלה, עולה שאלת האחריות של מקום העבודה והאם ניתן לתבוע פיצויים נוספים מעבר למה שמעניק הביטוח הלאומי.
במקרים של תאונת עבודה, מחלת מקצוע או אירוע בעבודה שהוביל לפטירת העובד, קמה לתלויים ולעובד עצמו עילת תביעה כנגד המעסיק. להלן נבקש לפרט את המסלולים האפשריים לקבלת הפיצוי מול הביטוח הלאומי ומול המעסיק עצמו.
המסלול הראשון: תביעה למוסד לביטוח לאומי
כאשר מתרחשת תאונת עבודה או מתפתחת מחלת מקצוע, הצעד הראשון הוא הגשת תביעה להכרה באירוע כתאונת עבודה למוסד לביטוח לאומי.
רק לאחר שהאירוע הוכר, ניתן להמשיך לשלב הבא, והוא קביעת אחוזי נכות זמניים, ובהמשך קביעת נכות צמיתה.
אחוזי הנכות שנקבעים קובעים את זכאות העובד לקבלת גמלה חודשית לכל ימי חייו, עד גיל הפרישה (67). הביטוח הלאומי למעשה מפצה את העובד על אובדן כושר השתכרות חלקי או מלא, בהתאם לחומרת הנזק.
מדובר בזכות סוציאלית מובהקת שמטרתה להבטיח יציבות כלכלית לעובד שנפגע במסגרת עבודתו.
המסלול הנוסף: תביעה אזרחית בגין רשלנות המעסיק
לצד מיצוי הזכויות בביטוח הלאומי, במקרים רבים ניתן להגיש תביעה אזרחית נזיקית נגד המעסיק, כאשר ניתן להוכיח שהאירוע נבע מרשלנות או ממחדל של מקום העבודה. המסגרת המשפטית לתביעה כזו היא פקודת הנזיקין, ובמרכזה השאלה:
האם המעסיק פעל כמעסיק סביר ונקט את כל האמצעים הדרושים כדי להגן על עובדיו?
אם יימצא כי המעסיק לא הקנה לעובד את הכלים המתאימים, לא סיפק סביבת עבודה בטוחה, לא פיקח על נהלי בטיחות, או פעל באופן שגרם או תרם לפגיעה, הרי שהוא עלול להיות חייב בפיצויים נזיקיים בגין עוולת הרשלנות.
ביטוח חבות מעסיקים: כיצד זה משפיע על התביעה?
רוב המעסיקים מבטחים את עצמם באמצעות ביטוח חבות מעסיקים, המיועד בדיוק למצבים כאלה. ביטוח זה מכסה את המעסיק מפני תביעות נזיקין שיוגשו נגדו על ידי עובדים שנפגעו במהלך העבודה.
במקרה שבו העובד כבר מיצה את זכויותיו מול הביטוח הלאומי, הוא עדיין רשאי, במקביל, להגיש תביעה נזיקית נגד מקום העבודה או חברת הביטוח של המעסיק.
מטרת התביעה היא לפצות את העובד על נזקים שלא מכוסים על ידי הביטוח הלאומי, כמו כאב וסבל, הפסדי שכר עתידיים, הוצאות רפואיות ועוד.
ניעזר בדוגמה: פועל בניין שנפל מפיגום
ניקח לדוגמה עובד בענף הבנייה שנפל מפיגום ונפצע קשה.
העובד פונה לבית החולים, אושפז, והגיש תביעה לביטוח הלאומי שהכירה במקרה כתאונת עבודה.
לאחר שנקבעו לו אחוזי נכות והוא קיבל גמלה, ניתן לבחון גם תביעה נזיקית נגד החברה המעסיקה, אם יתברר שהפגיעה נגרמה כתוצאה מרשלנות המעסיק.
לדוגמה, אם הפיגום היה רעוע, שבור או ללא מחסום בטיחות, אם העובד לא היה קשור ברתמת בטיחות, לא קיבל ציוד מגן בסיסי כמו כפפות, קסדה או ביגוד מתאים, הרי שמדובר במחדלים חמורים שיכולים לבסס עילת תביעה. אם יתברר כי מקום העבודה לא פעל בהתאם לחוקי הבטיחות בעבודה, האחריות לנזק תחול עליו.
מה ניתן לקבל במסגרת תביעה נזיקית?
בתביעה נזיקית, העובד עשוי להיות זכאי לפיצוי נרחב בהרבה מזה שמוענק על ידי הביטוח הלאומי.
הפיצוי יכול לכלול בין היתר:
- הפסדי שכר בעבר ובעתיד
- פיצוי על כאב וסבל
- פיצוי בגין עזרה וסיעוד
- החזר הוצאות רפואיות ונסיעות
- פיצוי בגין פגיעה באיכות החיים וביכולת התפקוד
במקרה של מוות כתוצאה מתאונת עבודה, התלויים של העובד, בני/בנות זוג, ילדים או הורים, רשאים להגיש תביעת נזיקין בשם העיזבון, בנוסף לזכויותיהם לפי הביטוח הלאומי.
לסיכום: אחריות המעסיק והחשיבות בייצוג משפטי מקצועי
דיני העבודה והנזיקין מציבים על המעסיק חובת זהירות מוגברת כלפי עובדיו. מעסיק שלא מקיים את חובתו ומתרשל בהבטחת סביבת עבודה בטוחה, נושא באחריות משפטית מלאה לתוצאות.
אם נפגעת בעבודה, חלה עליך מחלת מקצוע או איבדת אדם קרוב עקב רשלנות במקום העבודה, חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בדיני עבודה ונזיקין, שיבחן את נסיבות האירוע, יגיש תביעה לביטוח הלאומי ויבדוק אפשרות להגשת תביעה נזיקית נפרדת.
המידע הכלול בו הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. בכל מקרה של פגיעה יש להיוועץ בעורך דין לצורך בחינת המקרה הספציפי.
