כחלק מרצונותיו של בעל עסק לשמור על העסק עצמו מוגן ומאובטח מפני איומים חיצוניים, הוא רשאי לנקוט צעדים שתכליתם הגברת האבטחה ושיפור יכולותיו השונות. מנגד, בעת ובעונה אחת אין הדבר אומר כי לאותו בעל עסק עומדת הזכות לפגוע בזכותם של עובדיו לפרטיות כעובדים אשר פועלים במשלח ידם.
לכן, לאור הקונפליקט שבין הזכות לפרטיות ולבין זכותו של בעל העסק לשמור על מטה לחמו גם כן, במאמר הקרוב נרחיב על מה מותר ואסור למעסיק לעשות במסגרת הזכות לפרטיות במקום העבודה.
ההשלכות של פגיעה בזכות הפרטיות
בהמשך לכך, בטרם נמנה את הסימנים והתקנות שלאורן ניתן לקבוע כי אכן מעסיק פגע בזכות עובדיו לפרטיות, יש לציין כי הפרה של זכות כזו אשר גרמה לעובד להתפטר גורמת לכך כי אותו עובד זכאי לקבלת פיצויי פיטורין אף על פי כי הוא התפטר ולא פוטר.
יתרה מכך, בנוסף לאותם פיצויים לעתים אף עלול להיפסק פיצוי רחב ותקדימי יותר לטובת העובד כתוצאה מפגיעה בפרטיותו, בהתאם לאופן שבו רואה הרגולטור את חומרת הפרת זכויות העובדים בכלל, והזכות לפרטיות בפרט.
מדוע הזכות לפרטיות כל כך חשובה?
בנוסף לכך, לפי חוק היסוד כבוד האדם וחירותו, נקבע עוד במועד מוקדם כי הזכות לפרטיות היא בעלת משקל שונה מזכויות אחרות, כזכות אשר יש לכבדה במיוחד ולהקפיד על שמירתה כמו גם על גביית מחיר גבוה מאלו אשר בוחרים להפר אותה.
זו גם הסיבה שבתי הדין לעבודה נוטים לראות בחומרה יתרה הפרת פרטיות מערכתית מצד מעסיקים כלפי עובדיהם השונים.
כיצד מעסיק יכול לפגוע בזכות לפרטיות של עובדיו?
כאשר אנחנו בוחנים את נקודות החיכוך אשר בהן לרוב עולות הפרות שונות, ניתן להצביע על מהלכים שננקטים הן במקום העבודה עצמו והן מחוצה לו.
כלומר, פגיעה בזכות לפרטיות במקום העבודה עצמו יכולה להיות הצבת מצלמות אבטחה נסתרות במקום העבודה, באופן שלא מאפשר לעובדים להיחשף לקיומן, כאשר מנגד לעתים רבות זו גם הסיבה שישנו שילוט המודיע ומתריע בפני באי המקום כי הינם מצולמים מתוקף נוכחותם במתחם.
בנוסף לכך, חדירה לפרטיות מצד מעסיק כלפי עובדיו במרחב האישי מתרחשת בעיקר כאשר מעסיק בוחר לנצל את כוחו כמעסיק על מנת לבלוש ולעקוב אחר עובדיו באופן שאינו הולם. לדוגמה, מעסיק אשר חודר לתיבת דואר אלקטרונית של עובד ללא אישור מבית הדין לעבודה פולש לפרטיותו של אותו עובד.
אותה חדירה לפרטיות מתקיימת גם כאשר מעסיק בוחן את מיקומו הגיאוגרפי של רכב שניתן לעובד ונושא עימו מכשיר איתור לווייני (GPS), אף על פי שיש לציין כי אותה בחינה הינה חוקית אך ורק בשעות ההעסקה של העובד עצמו, כלומר, רק בשעות העבודה.
מי זכאי לזכות לפרטיות במקום עבודתו?
מנגד, לעתים בשל היעדר ידע מצד מעסיק ו/או עובדים, ניתן לחשוב כי הזכות לפרטיות שמורה אך ורק למגזר מסוים מקרב קהילת העובדים, כאשר עובדים שעתיים או עובדי קבלן מודרים ממנה ואינם מחזיקים באותו הדין כלפיהם.
לכן, יש להבהיר באופן שלא משתמע לשתי פנים כי הזכות לפרטיות קיימת לכל עובד באשר הוא, כמו גם כי היא מוענקת לכל עובד מן הרגע הראשון בו הועסק.
פגעו בזכותכם לפרטיות – פנו לעורך דין
בנוסף לכך, במידה ומתוקף העסקתכם נאלצתם לחוות פגיעה בפרטיות, בין אם זו נגלתה לכם בעת העסקתכם או בשלב אוחר, מומלצת במיוחד הפנייה לאיש מקצוע משפטי כמו עורך דין דיני עבודה אשר יוכל לסייע לכם לדרוש דין ופיצוי מן המעסיק אשר נהג שלא בתום לב.
את אותו פיצוי ניתן להשיג דרך תביעה אזרחית לבית הדין לעבודה, כאשר האחרון יבחן לאור הנזק שנגרם, המידה בה הפלישה סייעה לתכלית אמיתית ונכונה או שנועדה מתוך סקרנות צהובה בלבד, כמו גם עד כמה הרחיקה לכת הפלישה כשלעצמה את מידת הפיצוי שהעובד זכאי לו.
כשמדובר בפרטיות המדינה לצד העובד
כמו שניתן להבחין לאור הכתוב לעיל, המדינה רואה בחומרה רבה הפרות פרטיות שנעשות מצד מעסיקים, כאשר לאור זאת מומלצת במיוחד הן ההכרה המוקדמת של זכויותיכם השונות עוד בטרם כלל התחלתם את העסקתכם, כמו גם ווידוא רציף ושגרתי כי אותן זכויות נשמרות.
בנוסף, במידה ואכן גיליתם כי באיזה שהוא אופן זכותכם לפרטיות נפגעה – הדבר הנכון והיעיל ביותר לעשות הוא לפנות לסיוע משפטי על מנת לוודא שאותה פגיעה תופסק במקום העבודה, כמו גם על מנת שתזכו לפיצוי הולם בהתאם.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.
