מעסיק שהרים את קולו וצעק על עובד, עלול להיכנס תחת כנפיו של היבט ההתנכלות התעסוקתית.
התנכלות תעסוקתית הינה התנהגות לא נעימה, מלחיצה, מאיימת ומשפילה; זוהי התנהגות שיש בה כדי להשחיר את העובד, לפגוע בו, לפגוע בשמו הטוב, וכן עליה כאמור להתקיים במקום העבודה.
התופעה המכונה התנכלות תעסוקתית, או בשמה הרחב יותר: העסקה פוגענית, זכתה להתייחסות מטעם המחוקק בשנת 2015 כאשר הוגשה הצעת חוק שהייתה אמורה לסייע לנושא. שמע של הצעת החוק היה: התעמרות בעבודה.
למרבה הצער, הצעה זו לא הבשילה לכדי דבר חקיקה, אך מדובר היה בבשורה ובה התייחס המחוקק בדבר איסור סטטוטורי (קרי איסור בדבר החוק) על התעמרות בעבודה, ועל האפשרות שעובד סובל מאפשרות להתעמרות וזכאי להגיש תביעה לפיצויים כנגד המעסיק שהתעמר בו.
הפסיקה שהגיעה לאחר הצעת החוק להתעמרות בעבודה
ההצעה לחוק התעמרות בעבודה אמנם לא הבשילה, אך הפסיקה שבאה לאחר מכן, התייחסה להעסקה פוגענית, ולמעשה תרגמה אותה לעילה משמעותית וברת-תביעה במסגרת משפט העבודה המגן.
המקרה הידוע ביותר בתחום הנוגע להעסקה פוגענית, הוא פסק הדין שניתן בתיקו של מני נפתלי נגד מדינת ישראל ובנימין נתניהו. בפסק הדין, בית הדין לעבודה בירושלים הגדיר ופירט את האיסור בדבר התנכלות תעסוקתית או התעמרות בעבודה, והכניס את שתיהן תחת הכותרת של העסקה פוגענית.
בית הדין פסק לתובע פיצוי על סך 120 אלף שקלים בשם התעמרות והתנכלות תעסוקתית לה נפל מני נפתלי קורבן במסגרת עבודתו.
למעשה, בפרשה זו, בית הדין לעבודה הניח את הכללים להוכחת העסקה פוגענית. כל עובד שהיום במקש לתבוע בגין התנכלות תעסוקתית, צריך לפעול או ללכת לאורו של פסק הדין המנחה בעניינו של מני נפתלי נגד מדינת ישראל ובנימין נתניהו.
אם כך, מה עלי לעשות?
כאשר עובד נקלע לסיטואציה ובמסגרתה משפילים אותו, מדברים אליו בצורה מאיימת או צועקים עליו או מדברים אליו בצורה מזלזלת, הרי שניתן לבחון את הסיטואציה ולגבש תביעה כנגד המעסיק בגין התנכלות תעסוקתית.
בגין התנכלות תעסוקתית זו, יכול העובד לדרוש פיצוי של עד 120 אלף ש"ח, זאת כפי שניתן בפסק הדין של מני נפתלי נגד מדינת ישראל ובנימין ונתניהו.
נטל ההוכחה על העובד
חשוב להבהיר: נטל ההוכחה הוא על העובד, ועל העובד חלה החובה להוכיח כי המעסיק התנכל לו, התעמר בו ויצר נסיבות של העסקה פוגענית.
הוכחה שכזאת היא איננה דבר של מה בכך, והיא מצריכה ראיות כבדות משקל בדמות:
- הקלטות של אותן צעקות או התנהגות מתעמרת ומזלזלת
- עדים אחרים שלקחו חלק בסיטואציה ושיכולים להעיד מה עיניהם ראו ומה אוזניהם שמעו
- וככל שהעובד סובל מתופעות נפשיות כתוצאה מן ההתנכלות התעסוקתית אותה חווה במקום עבודתו, הרי שיש להציג אסמכתאות רפואיות מתאימות
בתביעה לפיצוי בהתנכלות תעסוקתית, חשוב להציג התנהגות חוזרת ונשנית של אותו גורם שמתנכל לעובד, ולא אפיזודה חד-פעמית. על העובד להציג כי ישנו מאפיין שחוזר על עצמו במקום העבודה עד כי מצא עצמו בנסיבות שלא ניתן לדרוש ממנו להמשיך ולעבוד במקום עבודה מעין זה.
מה נחשב להתנכלות תעסוקתית?
- התנכלות תעסוקתית יכולה לבוא לידי ביטוי במילים ובהתנהגות, היא יכולה להתבטא גם בהטרדה מינית.
- התנכלות תעסוקתית יכולה להתבטא באפליה, באלימות פיזית, אלימות מילולית, אלימות נפשית.
- התנכלות תעסוקתית יכולה לבוא לידי ביטוי באווירה מנוכרת, בהחרמות, בשפה משפילה, קללות, טונים גבוהים וכן גם צעקות.
חשוב לציין כי התנכלות תעסוקתית יכולה להתבטא גם בפגיעה בסמכויות או בשינוי בתנאים הנלווים למקום העבודה.
למשל: עובד מנהל מחלקה מסוימת שרוצים להתנכל אליו באופן נקודתי. עובד זה יקבל הודעה כי הוא איננו מנהל עוד את המחלקה וכי מעתה הוא מוגדר כעובד זוטר במחלקה אחרת. אם יצליח העובד להוכיח שעשו זאת כדי להשפילו, הרי שבהכרח תתגבש עילת תביעה להתנכלות תעסוקתית.
בחינת כל סיטואציה לגופה
חשוב לציין כי צעקות במקום העבודה יכולות בהחלט להיחשב להתנכלות תעסוקתית, אך בו-זמנית הרי שכל סיטואציה מוכרחה להיבחן לגופה.
בנסיבות מסוימות נמצא כי אכן מדובר בהעסקה פוגענית או בהתעמרות בעבודה, ובנסיבות אחרות יימצא שלא מדובר בהתנכלות תעסוקתית, כי אם באירוע שהוא אמנם פעולה מצערת של המעסיק, אך לא כזה העולה לכדי התנכלות תעסוקתית.
בכל שאלה והתייעצות בנושא זה, אנו במשרד עורכי דין לדיני עבודה הלפגוט אדרי ושות', מזמינים אתכם להיוועץ עמנו ולבחון את המקרה. למידע נוסף, צרו עמנו קשר טלפוני או השאירו פניה באתר.
