זכויות עובדים בזמן מלחמה מעוגנות בחוק ההגנה על עובדים בשעת חירום תשס"ו 2006, ובהתאם לחוק זה, למעסיק אסור לפטר עקב מצב לחימה או הוראות פיקוד העורף.
נוסף על כך, קובע החוק כי מעסיק איננו יכול לפטר עובד שאיננו מגיע לעבודתו מאחר ונדרש העובד להישאר עם ילד/ה מתחת לגיל 14 עקב סגירת המסגרות החינוכיות בשל מצב חירום או הוראה שניתנה עקב מצב חירום.
החוק מתייחס למעשה למצב לחימה, דבר הנוגע בהחלט לימים טרופים אלו (מאמר זה נכתב בעת מלחמת חרבות ברזל, אך למרבה הצער ייתכן ויהא תקף גם בסבבים הבאים).
האם החוק מונע לחלוטין את פיטורי העובד?
עלינו לסייג את דברנו ולהבהיר, שככל שהעסק ספג הפסדים קשים בעקבות מצב לחימה, ועל המעסיק לערוך התייעלות בשל הירידה בהכנסות והמכירות לשם הדוגמה, הרי שהחוק איננו מסוגל למנוע מן המעסיק לסיים את העסקתו של העובד.
האיסור על-פי חוק, יחול רק בנסיבות ובהן העובד פוטר מאחר שלא התייצב בעבודתו או לא היה יכול לבצע את עבודתו בשל מצב הלחימה. במידה ופוטרתם או במידה והינכם מעסיק השוקל לפטר בעקבות מצב לחימה, הרי שמומלץ להיוועץ עם עורך דין שיבחן את הנסיבות המדוברות בקפידה.
להלן מספר דוגמאות שיבהירו את החוק להגנה על עובדים בשעת חירום תשס"ו 2006:
- החוק מגן על עובדים הנדרשים להישאר בביתם כיוון שמקום עבודתם / סביבת עבודתם איננה מספקת אפשרות להתמגן
- עובדים אשר מוכרחים להישאר בביתם ולשהות עם ילדיהם הקטנים, זאת בשל סגירת מערכת החינוך
- עובדים המצויים באזור ובו הנחיות פיקוד העורף מורות להם להישאר בביתם
*יש לשים לב כי הוראה זו נכנסת לתוקפה עם הכרזה של המדינה על מצב חירום / מצב מלחמה.
השלכות הפרת החוק
מעסיק המפר את חוק ההגנה על עובדים בשעת חירום ושמפטר אותם לאור העובדה שלא התייצבו במקום עבודתם תחת נסיבות אלו, יוכל למצוא עצמו מתמודד עם הליך פלילי, או לקבל קנס כספי גבוה.
האם המעסיק יכול להוציא אותי לחל"ת?
שאלה שעולה במיוחד בימים אלו בעת כתיבת המאמר, עת מלחמת חרבות ברזל, היא אם המעסיק רשאי להוציא את עובדיו לחופשה בתשלום או אף ללא תשלום, קרי חל"ת.
בהתאם לחוק חופשה שנתית, מעסיק אכן רשאי להוציא את העובד לחופשה בת 7 ימים על חשבון ימי החופשה שנצברו לעובד. ככל שמדובר בפרק זמן ארוך מכך, הרי שהמעסיק מוכרח להודיע לעובד על החופשה שבועיים מראש לכל הפחות. אלו הן הוראות מפורשות הכתובות בחוק חופשה שנתית.
באשר לחופשה ללא תשלום, נציין כי נכון לכתיבת שורות אלו, עוד טרם הותקנו תקנות לשעת חירום כפי שהיה בתקופת הקורונה. בעניין זה בכללותו, חשוב להבין כי חופשה ללא תשלום תתאפשר אף ורק בהסכמתם של שני הצדדים. כלומר, אם המעסיק ירצה להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, הרי שיהיה עליו לקבל הסכמה בכתב מטעם העובד. במידה והעובד יסרב לכך, הרי שלא ניתן לכפות עליו את היציאה לחופשה ללא תשלום.
המעסיק דרש ממני להגיע לעבודה בשעת חירום, האם זה חוקי?
על השאלה האם המעסיק יכול לחייב עובד להגיע לעבודתו בשעת חירום, הרי שיש לדעת כי מדובר בהוראה שלא כדין.
במידה ולמשל, ישנה הנחיה של פיקוד העורף המורה לתושבי אזורים מסוימים שלא להגיע לעבודתם עקב מצב ביטחוני, הרי שהמעסיק איננו יכול לעקוף זאת.
יחד עם זאת, חשוב להבין שכאשר אין הוראה מפורשת האוסרת להגיע למקום עבודה, ובמידה והגעת העובד למקום עבודתו איננה מהווה סיכון ובמידה וישנו מרחב מוגן במקום העבודה, הרי שאי-הגעתו של העובד למקום העבודה יכולה להוביל לנסיבות של פיטורין.
האם המעסיק יכול לחייב אותי לעבוד מהבית?
ישנם מעסיקים רבים שבנסיבות דוגמת אלו, מבקשים מעובדיהם לעבוד מן הבית ולא להגיע פיזית אל המשרד.
כאשר ניתנה הוראה שכזאת, וצורת העבודה אכן מאפשרת לעובד לעבוד מביתו, והוא יכול לבצעה ללא כל סוגיה המהווה מכשול, הרי שזוהי הוראה לגיטימית.
אותו הדבר יכול להתרחש בצורה ההפוכה, ובמידה וישנו מצב בטחוני המחייב זאת, הרי שהעובדים יכולים לבקש מן המעסיק לעבוד מביתם באופן זמני. ההמלצה שלנו למעסיקים היא לשקול בקשה זאת בחיוב, וזאת לאור המצב הבטחוני המדובר.
עובדים המשרתים במילואים בזמן מלחמה / מבצע צבאי
באשר לעובדים שכירים הנמצאים במילואים, הרי שישנה הוראה מפורשת האוסרת על פיטוריהם.
נבהיר זאת כי חל איסור בתכלית האיסור לפטר עובד בשל שירות מילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירות מילואים צפוי. על המעסיק חל איסור לפטר את העובד גם 30 ימים לאחר חזרתו משירות המילואים.
התייעצו עם משרדנו
בכל שאלה והתייעצות אנו במשרד עורכי דין הלפגוט אדרי ושות', נשמח לעמוד לשירותכם. ניתן להשאיר לנו פניה או ליצור עמנו קשר טלפוני.
נאחל לימים שקטים ובטוחים לכולם,
