זכויות עובד במיקור חוץ

באפריל 2021 פרסם בית הדין הארצי לעבודה פסק דין בהרכב מורחב של 9 שופטים. פסק דין זה בעניין גבריאל כותה נגד עיריית רעננה, עסק ב-3 ערעורים שצורפו יחדיו, ובית הדין נתן שם, באמצעות פסק דין הנפרס על גבי 200 עמודים, את הלכה באשר לכל הנוגע לזכויות הפרילנסרים בישראל.

למעשה, בזמן שבית הדין ניסה לעשות מעט 'סדר בבלגן' ולתת פסק דין מקיף ומפורט, על פניו נקבעו כללים שכבר היו קיימים בעבר. בית הדין הארצי לעבודה הוסיף כללים נוספים ויצר מספק מבחנים שעל-פיהם ניתן לקבוע אם אותו פרילנסר / עובד במיקור חוץ, הוא עובד שכיר על פי דין, קרי שמתקיימים יחסי עובד ומעסיק, או לא.

זכויות הפרילנסרים בישראל – מסלול עוקף למשפט העבודה?

ישנן חברות רבות העושות שימוש בהעסקת פרילנסרים כדי לייצר מסלול עוקף למשפט העבודה. למעשה באמצעות יצירת המסלול העוקף, משלמות החברות לעובד במיקור החוץ, בפועל, פחות ממה שהיו משלמות לעובד שכיר עם כל זכויות ההעסקה הטמונות בכך.

על-כן, כאשר אנו נדרשים לבחון את זכויות הפרילנסרים / העובדים במיקור חוץ, ישנם למעשה שני שלבים של בחינה:

השלב הראשון

עלינו לערוך בדיקה אם מתקיימים יחסי עובד ומעסיק בין הקבלן העצמאי לבין מקום ההעסקה.

השלב השני

בדיקת התמורה הכספית – האם הקבלן העצמאי הפרילנסר קיבל שכר / תמורה כספית גבוהה משמעותית מזאת שהיה מקבל לו היה שכיר?

הבדיקה השנייה בוחנת את נושא הפיצוי הכספי.

התוצאה

שימו לב: יכולים להתקיים מצבים ובהם יחסי העבודה בין העובד במיקור החוץ לבין המעסיק היו יחסי עובד-מעסיק. עם זאת, בפועל, לא יהיה פיצוי כספי כיוון שהתמורה הקבלנית שקיבל הפרילנסר, קרי השכר שסוכם איתו, היה גבוה משמעותית מן השכר שהיה מקבל לו היה עובד שכיר.

הבדיקה הראשונה

הבדיקה בשלב הראשון מתייחסת למספר מבחנים שיש לערוך ולבחון.

אחד מהם הוא מבחן המעורב, ובו בודקים את מידת המעורבות של אותו העובד במיקור חוץ / הפרילנסר בפעילות העסקית של בית העסק.

לאחר מכן, בוחנים מבחני משנה נוספים כגון מבחן הכלים הבודק באילו כלים השתמש הפרילנסר לצורך ביצוע העבודה: בכליו שלו? או בכלים שסופקו לו מטעם בית העסק?

ישנו מבחן רשויות המס הבודק אם היה לפרילנסר תיק ברשות המס בטרם תחילת ההתקשרות כעוסק עצמאי. או שמא הוא פתח את התיק לצורך ההתקשרות העסקית הנקודתית הזו.

מטרת המבחנים היא ליצור יחדיו תמונה מלאה המגבשת את המסקנה אם התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין נותן השירות הקבלן העצמאי לבין החברה שבה הוא עובד.

בחינת תום הלב

בנסיבות אלו, ייבדק היבט נוסף והוא תום הלב, כלומר, מי יזם את מערכת היחסים המעמיקה יותר מן המתכונת הקבלנית.

האם היה זה אותו נותן שירות שעכשיו ביקש שיראו בו כעובד בדיעבד? או שמא העמקת היחסים הגיעה דווקא מטעם החברה המעסיקה? מי היה האדריכל של אותה מערכת יחסים?

ככל שמדובר בנותן השירות, קרי הקבלן במיקור חוץ, הרי שהטענה שלו שיכירו בו כעובד החברה, היא דרישה בעלת חוסר תום לב, זאת מאחר שהוא זה שתכנן ויזם את מתכונת ההעסקה השונה.

הבדיקה השנייה – הפיצוי הכספי

בשלב השני תיבדק למעשה הזכות של העובד לפיצוי כספי.

כלומר, ככל שבאמת התגבשה המסקנה כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין אותו נותן שירות והחברה, אזי יש לבחון את התמורה הקבלנית שקיבל.

אלמנט זה ייבחן באמצעות השוואה לשכר השכירי שהיה אמור לקבל העובד במיקור החוץ, אילו היה מועסק כשכיר בחברה.

במקרים אלו, אנו נערוך השוואה גם לעובד שכיר בחברה אחרת, אך שנמצא במעמד היררכי זהה לאותו נותן שירות.

כאשר השכר השכירי מול התמורה הקבלנית, מלמד כי התמורה הקבלנית שיקפה גם את עלות ההעסקה או שהתמורה הייתה נמוכה ובאה לעולם רק כדי שלא לשלם לעובד את הזכויות המגיעות לו במסגרת משפט העבודה המגן, ייפסק לזכותו פיצוי כספי.

התייעצו עם משרדנו

משרד עורכי דין הפלגוט אדרי ושות', מספק מעטפת משפטית מלאה בדיני העבודה למעסיקים ועובדים.

בכל שאלה והתייעצות בנושא זכויות פרילנסרים ועובד במיקור חוץ, אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר טלפוני או להשאיר פניה באתר.