עורך דין פירוק חברה

פירוק חברה הינו הליך שנועד להביא לסיום קיומה של החברה כאישיות משפטית וסגירתה. לאחר פירוק החברה, החברה תחדל מלהתקיים, ולא ניתן עוד יהיה לנקוט בצעדים כלשהם לגביה, בין מטעם החברה, ובין כנגד החברה.

כדי לפרק חברה יש לפעול בהתאם להוראות הקבועות לכך בחוק. בעניין זה חלה רפורמה משמעותית בארץ בשנים האחרונות, בעקבות חקיקתו של חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, אשר נכנס לתוקף ביום 15.9.2019.

עד לחוק זה, כל הליכי פירוק החברות בארץ התנהלו לפי פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983.

לאחר חקיקת חוק זה, יש לבדוק תחילה האם המדובר בחברה סולבנטית, שמסוגלת לפרוע את מלוא חובותיה לנושים שלה, או חברת חדלת פרעון, שאיננה מסוגלת לפרוע את מלוא חובותיה לנושים שלה, מאחר ששווי חובותיה עולה על שווי נכסיה.

אם מדובר בחברה סולבנטית – הליכי הפירוק שלה יתנהלו לפי חוק החברות, תשנ"ט-1999.

אם מדובר בחברה חדלת פרעון – הליכי הפירוק שלה יתנהלו לפי חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018.

הליך פירוק חברה סולבנטית

חברה סולבנטית הינה חברה שמסוגלת לפרוע את מלוא חובותיה לנושים שלה, מאחר ששווי נכסיה עולה על שווי חובותיה.

כפי שצויין לעיל, הליך פירוק של חברה סולבנטית צריך להתנהל לפי חוק החברות, תשנ"ט-1999.

יש שני סוגים של הליכי פירוק חברה לפי חוק החברות: פירוק מרצון ופירוק בידי בית משפט.

(א) הליך פירוק מרצון של חברה סולבנטית

הליך פירוק מרצון של חברה סולבנטית נעשה ביוזמת בעלי המניות של החברה.

יתרונו הגדול של הליך זה מתבטא בכך שהוא מתנהל מחוץ לכתלי בית המשפט.

בנוסף, כאשר מדובר בהליך פירוק מרצון של חברה שמוגדרת כ-"לא פעילה", דהיינו, חברה שאין לה לא חובות ולא נכסים, ובנוסף גם אין לה תהליכים משפטיים תלויים ועומדים שהיא צד להם, וגם לא מתנהלים נגדה הליכי אכיפה מנהליים לפי הדין, אזי ניתן לבצע לגביה הליך פירוק מזורז, שהינו קצר יותר מההליך הרגיל של פירוק מרצון.

(ב) הליך פירוק בידי בית משפט של חברה סולבנטית

הליך פירוק בידי בית משפט של חברה סולבנטית צריך להתנהל בתוך כתלי בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשומה החברה או שבו מקום עסקיה העיקרי או נכסיה.

בקשה לפירוק חברה סולבנטית בידי בית המשפט יכולה להיות מוגשת על ידי החברה עצמה, או בעל מניות שלה, או היועמ"ש לממשלה אם הוא סבר שמן הצדק והיושר שהחברה תפורק, וזאת בתנאי שהיא מבוססת על אחת העילות הבאות:

1. החברה קיבלה החלטה מיוחדת על פירוקה בידי בית המשפט.
2. החברה לא התחילה בעסקיה בתוך שנה לאחר רישומה, או הפסיקה את עסקיה למשך שנה.
3. בית המשפט מצא כי מן הצדק והיושר לפרק את החברה.
   עילה זו משמשת כעילה המרכזית שבית המשפט משתמש בה, בעיקר כאשר החברה נקלעת למבוי סתום שבגינו היא אינה יכולה עוד להמשיך להתנהל, או כאשר בעלי המניות מסוכסכים ביניהם באופן שלא ניתן לפתור אותו שלא על ידי פירוק, ולמשל שאינו ניתן לפתרון בדרך אחרת, לרבות באמצעות עילת הקיפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות, או כאשר הקמת החברה או אופן הניהול שלה לוקים בחוסר חוקיות.

לאחר הגשת הבקשה למתן צו פירוק בידי בית המשפט, כל מי שעלול להיפגע ממנה רשאי להגיש התנגדות לגביה.

במקרה כזה על בית המשפט לקיים דיון בבקשה ובהתנגדות לה, ולהחליט האם להורות על מתן צו לפירוק החברה כמבוקש או לא.

אם בית המשפט יחליט בסופו של הדיון לקבל את הבקשה ולהורות על מתן הצו לפירוק החברה, אזי כמעט כל ההליכים כנגד החברה יוקפאו, למעט במקרה שבו בית המשפט יקבע אחרת. בנוסף, על בית המשפט למנות נאמן כדי לבצע בפועל את הליכי הפירוק של החברה.

הליכים אלו כוללים בעיקרם את איסופם וכינוסם של כל נכסי החברה, מימושם (קרי, מכירתם לכל המרבה במחיר), ושימוש בכספי התמורה לצורך פרעון חובות החברה. יתרת כספי התמורה תחולק בין בעלי המניות של החברה.

הליך פירוק חברה חדלת פירעון

חברה חדלת פרעון הינה חברה שאיננה מסוגלת לפרוע את מלוא חובותיה לנושים שלה, מאחר ששווי חובותיה עולה על שווי נכסיה.

כפי שצויין לעיל, ביצוע הליך פירוק של חברה חדלת פרעון צריך להתנהל לפי חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018.

בדומה להליך פירוק של חברה סולבנטית על ידי בית המשפט, גם הליך פירוק של חברה חדלת פרעון צריך להתנהל בתוך כתלי בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשומה החברה או שבו מקום עסקיה העיקרי או נכסיה.

אולם, בניגוד להליך פירוק של חברה סולבנטית על ידי בית המשפט, בקשה להליך פירוק של חברה חדלת פרעון יכולה להיות מוגשת גם על ידי הנושים של החברה, וזאת בנוסף לחברה עצמה או היועמ"ש לממשלה.

(א) הליך פירוק חברה חדלת פירעון ביוזמת הנושה

כל נושה של החברה רשאי להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לגבי החברה בתנאי שהוא הוכיח שהיא נמצאת במצב של חדלות פרעון.

סעיף 10 לחוק חדלות פרעון קובע מספר חזקות שמוכיחות לכאורה שהחברה אכן נמצאת במצב של חדלות פרעון (כל הסכומים נכונים לשנת 2022):

1. הנושה מסר לחברה דרישה לתשלום חוב בסכום מעל 76,576.08 ש"ח, תוך שהוא מציין בה שאם החברה לא תשלם את החוב במועד שמצויין בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, והחוב אכן לא שולם תוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, וזאת בכפוף לקיומם של שני התנאים הנוספים הבאים:
   (א) אין מחלוקת בתום לב על החוב, ואין לחברה זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב.
   (ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים תוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לחברה את דרישת התשלום.
2. מונה כונס נכסים לכלל נכסי החברה או למרביתם;
3. הנושה המציא לחברה אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) לתשלום חוב שסכומו עולה על 76,576.08 ש"ח, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה.
4. ניתן פסק דין על ידי בית המשפט שמורה לחברה לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום שעולה על 76,576.08 ש"ח, ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, תוך 30 ימים ממועד המצאתו לחברה או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, וזאת בתנאי שאם פסק הדין קוים בחלקו – אזי הסכום שנותר לתשלום עדיין עולה על 76,576.08 ₪.
5. ניתן פסק דין על דיי בית הדין לעבודה שמורה לחברה לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 10,210.14 ש"ח, ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, תוך 30 ימים ממועד המצאתו לחברה או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, וזאת בתנאי שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 10,210.14 ש"ח.

אם הנושה הגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים כנגד החברה שמתבססת על חזקת חדלות פירעון כלשהי, עליו גם לפרט בבקשה האם הוא נקט הליכי גבייה כלשהם לשם גביית החוב כלפיו, ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהם כדי להביא לגביית החוב.
מצד שני, החברה יכולה לסתור את חזקת חדלות הפרעון שעליה הסתמך הנושה אם היא תוכיח שאי תשלום החוב לנושה אינו נובע מחדלות פרעונה.

(ב) הליך פירוק חברה חדלת פירעון ביוזמת החברה

גם החברה עצמה רשאית להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לגביה, וזאת בתנאי שהיא כבר נמצאת בפועל נמצאת בחדלות פירעון או שהצו יסייע למנוע את הגעתה לחדלות פירעון, וכן בתנאי שסך כל חובותיה עולה על 25,525.36 ש"ח.

(ג) הליך פירוק חברה חדלת פירעון ביוזמת היועמ"ש לממשלה

היועמ"ש לממשלה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי חברה אם הוא מצא שיש בכך עניין ציבור.
במקרה כזה תחולנה על בקשתו אותן הוראות החוק שחלות על בקשה נושה לצו פתיחת הליכים כנגד החברה.

(ד) דיון בבקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים כנגד חברה חדלת פרעון

בדומה להליך פירוק של חברה סולבנטית על ידי בית המשפט, גם לאחר הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים כנגד חברה חדלת פרעון רשאי כל אדם שעלול להיפגע ממנה, רשאי להגיש התנגדות לה בפני בית המשפט.

לאחר מכן, על בית המשפט לקיים דיון בבקשה ובהתנגדות לה, ולהחליט בסופו של הדיון האם לקבל את הבקשה או לדחות אותה.

יחד עם זאת, אם בית המשפט החליט לקבל את הבקשה, אין פירושו של דבר שהוא צריך בהכרח להורות גם על מתן צו לפתיחת הליכי חדלות פרעון (פירוק) כנגד החברה, מאחר שבאפשרותו גם להחליט, לחלופין, שהוא מורה דווקא על מתן צו להפעלת החברה וזאת לשם שיקומה הכלכלי (!)

לשם מתן צו שיקום כלכלי, על בית המשפט להגיע למסקנה בדבר קיום כל התנאים הבאים: יש סיכוי סביר לשיקומה הכלכלי של החברה, ואין חשש סביר שהפעלת החברה תפגע בנושים, ובנוסף גם יש מספיק אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת החברה.

אולם, אם בית המשפט הגיע למסקנה שלא ניתן לשקם את החברה, ואין מנוס מפירוקה, עליו לתת צו לפתיחת הליכי חדלות פרעון (פירוק) כנגד החברה, ולמנות נאמן לביצוע הליכים אלו. עם מתן צו זה, יוקפאו גם ההליכים כנגד החברה לפי החוק.

התייעצו עמנו

בחיפושכם אחר עורך דין פירוק חברה, הצוות המשפטי המקצועי של משרדנו יוכל לספק מעטפת משפטית מלאה וליווי לכל אורך הדרך למען הליך מסודר, יעיל ומהיר.

בכל שאלה והתייעצות משפטית ראשונית, באפשרותכם ליצור עמנו קשר טלפוני או להשאיר פניה באתר.