עורך דין שעוסק בדיני חוזים הינו עורך דין שמתמחה בעריכת חוזים, ובקי ומיומן בטיפול בכל ההשלכות שכרוכות בכך, כגון הפרת חוזים, אכיפת חוזים, תשלום פיצויים, וכדומה.
ניתן לערוך מגוון רחב של חוזים, בכל מיני תחומים משפטיים, כאשר כל תחום מצריך מומחיות בפני עצמה ובקיאות בדינים, חוקים, פסיקה, מנהגים, דגשים, וניואנסים שרלוונטיים לו.
כך, לדוגמא:
- בתחום המקרקעין ניתן להכין הסכם לרכישת דירה מקבלן, הסכם לרכישת דירה יד שניה, הסכם שכירות, הסכם בתחום התחדשות עירונית (הסכם תמ"א 38, הסכם פינוי-בינוי), ועוד.
- בתחום המסחרי, ניתן לערוך הסכם לייצור מוצרים, הסכם הפצה, הסכם זכיינות, ועוד. ראו בנידון >>>
- בתחום דיני החברות, ניתן להכין הסכם מייסדים, הסכם לרכישת מניות, הסכם להקמת סטארט אפ, ועוד.
- בתחום דיני המשפחה, ניתן לערוך הסכם יחסי ממון, הסכם זוגיות, הסכם הורות משותפת, הסכם גירושין, ועוד.
- בתחום דיני העבודה, ניתן להכין הסכם עבודה אישי, הסכם עבודה קיבוצי, הסכם פרישה מעבודה, ועוד.
מהם דיני חוזים?
דיני החוזים של ישראל מתבססים בעיקרם על דברי חקיקה שונים, ועל פסיקת בתי המשפט בארץ.
ישנם שני חוקים מרכזיים שמסדירים את עולם החוזים בארץ, ואשר קובעים את העקרונות הכלליים שלו: חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ז-1973, שמכונה "חוק החוזים", וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1971, שמכונה "חוק התרופות".
חוק החוזים עוסק בעיקרו בסוגיות כגון מהו חוזה, כיצד הוא נכרת, מהם הפגמים בכריתתו שעלולים להביא לביטולו, מהי צורת החוזה, מהו תוכן החוזה, כיצד מפרשים חוזה, וכיצד יש לקיים חוזה.
חוק התרופות עוסק בעיקרו בסוגיות כגון מהי הפרת חוזה, ומהן התרופות (קרי, הסעדים) שיש לצד שנפגע מהפרת החוזה: אכיפה, ביטול, ותשלום פיצויים.
בנוסף לשני החוקים הבסיסיים והעיקריים הללו, ישנם חוקים נוספים שמסדירים תחומים ספציפיים בעולם החוזים, ביניהם:
- חוקי המכר, שעוסקים בחוזי מכירה שונים, כגון חוק המכר, תשכ"ח-1968, חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל"ה-1974, חוק המכר (מכר טובין בינלאומי), תשל"א-1971.
- חוק חוזה ביטוח, תשמ"א-1981, שעוסק בזכויות וחובות שחלות על הצדדים לחוזה הביטוח (קרי, הפוליסה): חברת הביטוח, סוכן הביטוח, והמבוטח.
- חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974, שעוסק בחוזה למתן שירות בתמורה על ידי קבלן, שאינו עובדו של המזמין.
- חוק השכירות והשאילה, תשכ"ט-1974, שעוסק בהשכרה או השאלה של נכס כלשהו.
- חוק החוזים האחידים, תשמ"ב-1982, שמגדיר מהו חוזה אחיד ומהם תנאים מקפחים בחוזה אחיד שבית המשפט רשאי לבטלם.
מזה חוזה?
חוזה (או הסכם) הינו מסמך משפטי שמעגן הסכמות הדדיות של הצדדים בנושא מסויים.
כיצד נכרת החוזה? החוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול.
הצעה הינה פניה של אדם כלשהו לאדם אחר ("ניצע") להתקשר בנושא מסויים, וקיבול הינו הסכמת הניצע לקבלת ההצעה.
על מנת שהחוזה יהיה מחייב ובעל תוקף, להבדיל מאמירה סתמית שאיננה ניתנת ואיננה ראויה לאכיפה, עליו לענות על שני תנאים בסיסיים: מסויימות וגמירות דעת.
משמעות דרישת המסויימות הינה שעל החוזה לציין את כל הפרטים המהותיים והחיוניים להתקשרות בין הצדדים, כגון, שמות הצדדים, מהות העיסקה, התמורה, תנאי התשלום, וכדומה. אין חובה לציין בחוזה את כל מלוא הפרטים, מאחר שכאשר מדובר בפרטים שאינם מהותיים, ניתן להשלימם לפי הנוהג שקיים בין הצדדים, ובהעדר נוהג כזה, לפי הנוהג שמקובל בחוזים באותו הסוג (סעיף 26 לחוק החוזים).
משמעות דרישת גמירות הדעת הינה שלצדדים אכן הייתה כוונה להתקשר ביניהם בהסכם מחייב. ניתן להוכיח כוונה כזו לפי התנהגות הצדדים, כגון תשלום מקדמה על חשבון התמורה או הרמת כוסית "לחיים" על מנת לחגוג את סגירת העיסקה, וכיו"ב.
מהי צורת החוזה? סעיף 23 לחוק החוזים קובע כי "חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם הייתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים."
כלומר, ככלל, ניתן לערוך הסכם בכתב או בעל פה, במפורש או במשתמע. עם זאת, ישנם הסכמים מסויימים שהחוק מחייב לערוך אותם בכתב על מנת שהם ייכנסו לתוקף, כגון הסכם מקרקעין, הסכם יחסי ממון, הסכם למתן מתנה בעתיד, ועוד.
מהם העקרונות הכלליים של דיני החוזים?
העקרונות הכלליים המרכזיים של דיני החוזים כוללים את עקרון חופש החוזים, עקרון תום הלב, והעיקרון לפיו חוזים יש לקיים.
עקרונות אלו מקובלים בשיטות משפט רבות בכל רחבי העולם, כמו גם בשיטת המשפט הישראלית.
בהתאם לכללים אלו יש לנהל את המו"מ לכריתת החוזה, לקיים ולכבד את החוזה, לפרש את החוזה, וכיוצא באלו סוגיות שקשורות לעולם החוזים.
עקרון חופש החוזים
עקרון חופש החוזים קובע את חירותם של בני האדם להתקשר ביניהם בחוזה ולעצב את תוכנו וצורתו כאוות נפשם.
כלומר, עיקרון חופש החוזים מגלם בתוכו שני מרכיבים: חופש ההתקשרות, לפיו לכל אדם יש את החופש להתקשר בחוזה עם מי שיבחר; וחופש העיצוב, לפיו לצדדים לחוזה יש את החופש לקבוע את תוכנו (ולא לבית המשפט).
בדין הישראלי, עקרון חופש החוזים מעוגן בסעיף 24 לחוק החוזים, שקובע כי "תכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו הצדדים."
מטרת עקרון חופש החוזים הינה להבטיח את קיומם של השוק החופשי ויציבות חיי המסחר, ולמנוע פיקוח יתר על ההתנהלות העסקית וההתקשרויות בין בני האדם.
עם זאת, חשוב גם להבין כי עקרון חופש החוזים איננו עקרון מוחלט ואבסולוטי, כך שאף הוא כפוף לדרישות ומגבלות חוקיות שונות.
כך, לדוגמא, סעיף 30 לחוק החוזים קובע כי "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים, או סותרים את תקנת הציבור – בטל."
תקנת הציבור משקפת את תפיסות היסוד של החברה הישראלית לגבי הרמה הראויה של התנהגות ביחסים שבין הצדדים לחוזה מסויים. בהתאם לכך נקבע בפסיקה, למשל, שתנאי בחוזה שאוסר או מגביל את הצדדים מלפנות לבית המשפט (ע"א 3833/93 לוין נ' לוין), או תנאי שפוטר חברת ספנות מאחריות על כל נזק גוף שייגרם לנוסעיה (ע"א 416/62 צים נ' מזיאר), הינם תנאים שנוגדים את תקנת הציבור, ועל כן הם בטלים.
בנוסף, פרק ב' לחוק החוזים מאפשר לבטל חוזה בשל שורה של פגמים שונים שנפלו בכריתתו, כגון חוזה למראית עין, טעות, הטעיה, כפיה ועושק; סעיף 3 לחוק החוזים האחידים מאפשר לבית המשפט לבטל תנאי מקפח בחוזה אחיד, אשר פוגע בזכויותיהם של הלקוחות; ועוד.
עקרון תום הלב
עקרון תום הלב ("Bona fide") מהווה עיקרון על לא רק בדיני החוזים כי אם בכל שיטת המשפט הישראלית, כמו גם שיטות משפט רבות אחרות ברחבי העולם.
הואיל והחוק איננו מגדיר מהו "תום לב", נדרשה הפסיקה ליצוק את תוכנו, באופן לפיו נקבע כי המדובר בהתנהגות שמתאפיינת ביושר והגינות, וללא כוונה רעה או פגיעה בזולת.
בדיני החוזים, דרישת תום הלב מהווה דרישה יסודית מהצדדים בכל התקשרות חוזית, החל משלב המו"מ לכריתת החוזה ועד לשלב ביצועו, הלכה למעשה, בכל משך קיומו.
(א) חובת תום הלב בשלב המו"מ לכריתת החוזה
בשלב המו"מ לכריתת החוזה, כלומר, ממועד יצירת הקשר הראשוני ועד למועד כריתת החוזה, חל סעיף 12 לחוק החוזים שקובע כך:
"12. תום לב במשא ומתן
(א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.
(ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10, 13 ו-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, יחולו בשינויים המחוייבים."
סעיף 12(א) לחוק החוזים מטיל על כל צד למו"מ לכריתת הסכם לנהוג בתום לב ובהתנהגות מקובלת כלפי הצד האחר. בין הדוגמאות להתנהגות בחוסר תום לב ניתן למצוא ניהול מו"מ ללא כוונה אמיתית להתקשר בחוזה, הסתרת מידע מהותי, הצעות התקשרות בלתי חוקיות או בלתי סבירות, ועוד.
סעיף 12(ב) לחוק החוזים קובע שצד שהתנהג בחוסר תום לב, חשוף, בין היתר, לחובת תשלום פיצויים לצד שנפגע בגין הנזק שנגרם לו עקב המו"מ או עקב כריתת החוזה.
היו שסברו שסעיף זה מעניק רק פיצויי הסתמכות ("פיצויים שליליים"), כלומר, פיצויים שנועדו להעמיד את הנפגע באותו מצב שבו היה נתון לולא נכנס כלל למשא ולמתן. אולם בע"א 6370/00 קל בניין נ' ע.ר.מ. רעננה נקבע כי סעיף זה יכול להעניק במקרים חריגים גם פיצויי קיום ("פיצויים חיוביים"), שנועדו להעמיד את הנפגע במצב בו הוא יכול היה להיות אם החוזה היה מקויים.
פסק הדין קבע כי ככלל, הפיצויים בגין הפרת החובה לנהל מו"מ לכריתת חוזה בתום לב, הינם אכן פיצויי הסתמכות, שנועדו לפצות את הנפגע על הנזק שנגרם לו מעצם הכניסה למו"מ. עם זאת, ישנם מצבים חריגים, שבהם המו"מ היה בשלב כה מתקדם, עד שהוא למעשה כבר הבשיל לכדי חוזה, ורק התנהגותו חסרת תום הלב של אחד הצדדים מנעה את כריתתו בפועל. במקרים אלו, הצד הנפגע יהיה זכאי לפיצויי קיום, שנועדו לפצותו בגין הנזק שנגרם לו בכך שההסכם שהצדדים שעמדו לכרות לא נכרת בפועל ולא הוגשם (אובדן הרווח).
קביעת סוג הפיצויים שלהם יהיה זכאי הנפגע תלויה בנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה לגופו, תוך התחשבות במידת חוסר תום-הלב, ציפיות הצדדים, השלב שבו היה מצוי המו"מ, ונתונים אחרים שיכולים להיות רלוונטיים.
(ב) חובת תום הלב בשלב קיום החוזה
בשלב קיום החוזה, כלומר, ממועד כריתת החוזה ולכל אורך תקופת קיומו, חל סעיף 39 לחוק החוזים שקובע כך:
"39. קיום בתום לב.
בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה."
סעיף 39 מרחיב, איפוא, את תחולת חובת תום הלב הן על אופן קיום ההתחייבויות החוזיות והן על אופן השימוש בזכויות החוזיות. בבג"צ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' ביה"ד הארצי לעבודה נקבע כי העובדה שסעיף זה אינו מציין סעדים בגין הפרת תום הלב בשלב ביצוע החוזה אין משמעה שלא קיימת ענישה בגין הפרה זו, אלא היא מותירה כר נרחב של אפשרויות לסעדים, בהתאם לנסיבות המקרה.
עקרון תום הלב מוחל גם על פעולות משפטיות נוספות שאינן חוזה, ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה, וזאת מכח סעיף 61(ב) לחוק החוזים, שקובע כי "הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לענין בשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה."
ניתן למצוא את חובת תום הלב באופן מפורש, או במשתמע (לרבות באמצעות החלת חובת הגילוי והשקיפות) גם בחוקים נוספים, כגון חוק המכר, חוק השכירות, פקודת הנזיקין, חוק השליחות, חוק ניירות ערך, חוק הגנת הצרכן, ועוד.
העיקרון לפיו "חוזים יש לקיים"
העיקרון לפיו "חוזים יש לקיים" (Pacta sunt servanda) קובע כי ככלל יש לקיים ולכבד חוזים.
לא "לעתים", לא "כאשר מתאים", אלא ככלל יש לקיים חוזים.
אי קיום החוזה מהווה הפרה, שמזכה בסעדים לפי החוק, וזאת גם אם לכאורה לא נגרם נזק בפועל לצד השני. שכן, עצם ההפרה כשלעצמה גורמת נזק, הן לפרט והן לחברה, מאחר שהיא פוגעת בתפיסת החוזה ככלי יעיל להתקשרות בין אנשים ובעסקים.
בית המשפט העליון קבע לעניין זה כי "דיני החוזים לא באו אך להגביר את היעילות הכלכלית. הם באו לאפשר חיי חברה תקינים. חוזה יש לקיים – ולא רק לשלם פיצוי בגין הפרתו – כי בכך מעודדים בני אדם לקיים הבטחותיהם. קיום הבטחות עומד ביסוד חיינו, כחברה וכעם". (ד"נ 20/82 אדרס חמרי בנין בע"מ נ' הרלו אנד ג'ונס ג.מ.ב.ה.).
עוד נקבע כי הסעד העיקרי שלו זכאי נפגע עקב הפרת חוזה הינו סעד האכיפה, וזאת בהסתמך על העיקרון לפיו "חוזים יש לקיים", ולא רק לשלם פיצוי בגין הפרתם, מאחר שבכך מעודדים אנשים לקיים את הבטחותיהם (ע"א 5131/10 אזימוב נ' בנימיני).
התייעצו עם משרדנו
ברוכים הבאים למשרד עורכי דין הלפגוט – אדרי ושות'.
בחיפושכם אחר עורך דין דיני חוזים, הצוות המשפטי שלנו ישמח לעמוד לשירותכם, ולהעניק מעטפת משפטית מלאה.
בכל שאלה והתייעצות, באפשרותכם לפנות אלינו טלפונית או להשאיר פניה באתר לקבלת שיחה חוזרת.
