לעתים מגיעים אלינו מעסיקים ומבקשים להתייעץ עמנו באשר לחובת הסודיות שחלה על העובד.
במסגרת יחסי עובד מעסיק, חלה על עובד שנחשף לאי-אלו סודות במסגרת העסקתו בחברה בה הוא עובד, חובת סודיות. לעתים סודות אלו מוגנים, ולעתים הם אינם מוגנים. שאלה מרכזית שעלינו לשאול את עצמנו: האם מדובר במידע שאדם מן השורה יכול להגיע אליו? כלומר מידע נגיש שהוא חלק מנחלת הכלל? או שמא מדובר במידע אליו ניתן להגיע רק בשקידה ובמחקר מעמיק אל מקורות שאינם נגישים?
שילבתם תנייה לחובת סודיות בהסכם העבודה? העובלד הפר מספר חוקים
מעסיקים המבקשים להגן על מידע השמור למקום העבודה, משלבים בתוך הסכם העבודה תנייה לחובת הסודיות החלה על העובד.
הסיבה שסעיף שכזה משולב בהסכם, היא בשביל להבהיר לעובד באופן ברור ונהיר, כי אם יפר את חובתו לשמור על סודיות הפרטים אליהם נחשף בזמן העסקתו, הרי שמעבר לעובדה שיפר את חובת הנאמנות ותום הלב, הוא גם יפר את חובת החוזים.
לא רק זאת, אלא גם שהעובד עלול להימצא כמפר את הוראות חוק עוולות מסחריות, ומכוחו ניתן לתבוע פיצוי בלתי מבוטל. כל שכן, נכון הדבר כאשר מוכח כי העובד עשה שימוש במידע אליו הוא נחשף.
סוגי מידע סודי והשפעתו על בית העסק
ישנם מיני סוגים שונים של מידע אליו העובד יכול להיחשף במקום עבודתו.
לרוב יהיה מדובר בפטנט רשום או סוד מסחרי העומד בלב לבה של החברה. לעתים היהי מדובר בשיטות שיווק שונות או שיטות מכירה, וכמובן – רשימת הלקוחות של החברה.
לא אחת, אנו פוגשים במקרים ובהם מאגר לקוחות החברה הוא למעשה סוד מסחרי. כאשר העובד עושה שימוש במאגר הלקוחות עבור צרכיו הפרטיים או לחילופין מעביר אותם לחברה מתחרה, הוא גוזל הלכה למעשה ממקום עבודתו. אותו עובד הפר את חובת הסודיות שחלה עליו בכדי 'לגזור קופון' על גבה של החברה בה הוא עובד / עבד.
במקרים ובהם ההשפעה היא כה משמעותית, החברה הנפגעת שהעסיקה את העובד, יכולה להגיש כנגדו תביעה בגין הפרה של חוק החוזים של הסכם העסקתו, וכן תביעה נוספת על הנזק שקם לה כתוצאה מחשיפת רשימת הלקוחות / כל מידע אחר אשר פגע בתשתיתה הכלכלית; זאת מכוח חוק עוולות מסחריות המוגדר בסעיפים 5, 6 ו-10.
עוד יש לציין, כי על-פי הוראות החוק, כאשר מדובר ברשימת לקוחות, הרי שמדובר במידע שלא ניתן היה לאסוף אותו ממקורות אחרים ולקבלו מן המוכן, ועל-כן הוא בגדר ערך מוסף אותו העובד לא יכול היה להשיג בכוחות עצמו. ככזה, הרי שהוא מהווה סוד מסחרי.
חזקת השימוש
בנסיבות כפי שתוארו לעיל, ישנה חזקה העונה לשם 'חזקת השימוש', ועל-פיה ככל שהעובד עושה שימוש בסוד מסחרי דוגמת זה, הרי שהוא מפר את הוראת חוק עוולות מסחריות סעיף 13 ב', חוק המדבר על פיצוי בסכום של עד 100 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק.
כאשר קיים נזק, וכאשר ניתן להוכיח בערכאה המשפטית כי אכן נגרם נזק לחברה בגין גזילה מסיבית של לקוחות, הרי שהחברה הנפגעת יכולה לכמת את הנזק שנגרם לה, ולהגיש תביעה לקבלת פיצויים בסכומים גבוהים באופן משמעותי.
חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)
נוסף על חזקת השימוש, יכול המעסיק לתבוע את העובד לפי חוק החוזים תרופות, וזאת בשל הפרה בוטה של הסכם ההעסקה.
יש לציין, כי אין מדובר ב'סתם' הפרה בוטה, כי אם יסודית של תום הלב וחובת הנאמנות.
על-כן, לפי סעיף 39 לחוק החוזים, באפשרות המעסיק לתבוע תרופות בשל הפרת חוזה, ולהציג כי התקיימה התנהלות בלתי מקובלת, התנהלות שלא בתום בלב בעצם קיום הסכם ההעסקה.
מבחני עזר לסודות מסחריים
כחלק מן ההיערכות המשפטית, על התובעים לבחון אם ניתן לאמת את טענותיהם אל מול מספר תבחינים.
על התובעים להוכיח כי מדובר בסוד מוגן על-ידי החברה, סוד שהחברה פעלה בפועל כדי להגן עליו, הוציאה כספים כדי ליצור אותו, מידע שלא ניתן היה להגיע אליו ממקורות אחרים כגון חיפוש אינטרנטי, ושלא היה ניתן לקבלו מן המוכן בשום דרך אחרת אלא באמצעות גזל מן החברה, לשם הדוגמה: רשימת לקוחות.
עלינו לשאול את עצמנו – האם יש לקיומו של הסוד המסחרי ערך כלכלי? והאם המידע הסודי יצר ערך מוסף עבור העובד או עבור החברה שאליה העובד ביקש לעבור?
לאחר שמבחנים אלו הוכחו בערכאה המשפטית הרלוונטית, למעשה הוכחנו כי מדובר היה במידע סודי ועסקי המהווה סוד מסחרי, וככזה הרי שמדובר במידע שמוגן בהתאם לחוק החוזים וחוק עוולות מסחריות.
קיומו של סעיף סודיות בהסכם ההעסקה
אנו ממליצים לכל מעסיק ומעסיקה לשלב במסגרת הסכם ההעסקה סעיף סודיות ובו העובד מסכים ומאשר כי המידע הסודי הינו רכושה הבלעדי של החברה ושל לקוחותיה. סעיף זה ידגיש כי העובד מודע לכך שהוא נחשף למידע סודי בעל ערך לחברה, ושאם יחשוף את המידע הסודי לצדדים שלישיים, הרי שיגרום נזק רב לחבר ויצטרך לפצותה בגין כך.
ככל שאין סעיף סודיות בהסכם העסקתו של העובד, יוכל המעסיק לתבוע את העובד אך ורק על-פי חוק עוולות מסחריות, ולעמוד באותה שורת תבחינים אותם ציינו קודם לכן, כאשר המבחן המשמעותי ביותר יהיה זה הבודק אם באמת היה מדובר בסוד מסחרי או במידע מוגן, או שמא היה זה מידע שיכול היה העובד לאסוף ממקורות אחרים או לקבל מן המוכן.
עובד הפר הסכם סודיות? התייעצו עם משרדנו
משרד עורכי דין הלפגוט אדרי ושות' ייצג במסגרת מספר הליכים, חברות שביקשו להגיש תביעה כנגד עובדים שסיימו את העסקתם ועברו לעבוד בחברה מתחרה תוך חשיפת סודות מסחריים.
בכל אחד מן המקרים בהם ייצג משרדנו חברות בסוגיות אלו, צלחנו והגענו להצלחות מרשימות, ובהן העובדים פיצו את החברות בפיצויים כספיים משמעותיים, וכן חדלו מלחשוף את הסודות המסחריים. במקרים מסוימים, נקבע אף כי על החברה החדשה המעסיקה את אותו העובד, חל איסור לעשות שימוש בסודות המסחריים אליהם נחשפה.
בכל שאלה והתייעצות, אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר טלפוני או להשאיר פניה באתר.
