מהי תביעת עובד כנגד מעסיק?
תביעת עובד כנגד מעסיק הינה תביעה שמוגשת על ידי עובד כנגד המעסיק שלו בכל נושא שעילתו יחסי עובד-מעסיק, ולרוב בטענה שהמעסיק הפר את הזכויות שמגיעות לעובד ו/או את החובות שמוטלות על המעסיק לפי דיני העבודה בארץ.
ניתן להגיש תביעת עבודה במגוון נושאים, כגון תשלומי שכר עבודה, שעות נוספות, דמי חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי חגים, דמי נסיעות, הפרשות לפנסיה, פיצויי פיטורים, הפרת חוק עבודת נשים, הפרת חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, ועוד.
היכן יש להגיש תביעת עובד כנגד מעסיק?
מבחינת הסמכות העניינית, יש להגיש את תביעת העובד כנגד המעסיק בפני בית הדין האזורי לעבודה.
מבחינת הסמכות המקומית, יש להגיש את התביעה בפני בית הדין שבאזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד או שהעבודה בוצעה בו. כיום ישנם בארץ חמישה בתי דין אזוריים לעבודה: תל-אביב, ירושלים, חיפה, נוף הגליל, ובאר שבע.
שימו לב: עובד שאינו מיוצג ע"י עו"ד ואשר מגיש את תביעתו באופן עצמאי, זכאי להגיש את התביעה שלו בכל בית דין אזורי לעבודה בארץ, אולם התביעה שלו תתנהל בבית הדין בעל הסמכות המקומית לדון בה.
מהם סדרי הדין בניהול תביעת עובד נגד מעסיק?
תביעה עד לסך של 31,300 ₪ (החל משנת 2020, ונכון לשנת 2023) תידון בהליך של דיון מהיר, שמטרתו לסיים את התיק בהקדם האפשרי, ועל כן, בין היתר, לא מתקיים בו הליך קדם משפט, אלא הצדדים ניגשים ישירות לשלב ההוכחות.
כל התביעות האחרות ידונו בהליך דיון רגיל.
איך מגישים תביעת עובד כנגד מעסיק?
ניתן להגיש תביעת עובד כנגד מעסיק באופן עצמאי על ידי מילוי טופס כתב תביעה, או על ידי עורך דין שינסח כתב תביעה משלו.
בכל מקרה חשוב לצרף לכתב התביעה עותק מכל מסמך מהותי שיכול להוות ראיה לטענות שנטענות בגוף כתב התביעה, כגון הסכם עבודה, תלושי שכר, מכתב פיטורים, פרוטוקול שימוע, וכיו"ב.
יש להגיש את כתב התביעה (על נספחיו) ב-2 עותקים + עותק נוסף לכל נתבע, בפני מזכירות בית הדין לעבודה.
עותק אחד יוחתם בחותמת "נתקבל" על ידי המזכירות ויוחזר לתובע כראיה לעצם הגשת התביעה ומועד הגשתה, ועל כן חשוב לשמור עליו.
אם התובע מיוצג ע"י עו"ד, על עוה"ד שלו להעביר בעצמו העתק מכתב התביעה לנתבע.
אם התובע אינו מיוצג ע"י עו"ד, כתב התביעה ישוגר לנתבע ע"י מזכירות בית הדין או התובע עצמו.
האם יש לשלם אגרה בעת הגשת תביעת עובד כנגד מעסיק?
בהתאם לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח-2008, בעת הגשת תביעת עובד כנגד המעסיק, על העובד לשלם אגרה אלא אם העובד עצמו פטור מהגשת אגרה (כגון בעל דין שזכאי לסיוע משפטי מהמדינה) או שנושא התביעה פטור מתשלום אגרה לפי התקנות (כגון תביעה לתשלום שכר עבודה, דמי חופשה שנתית, ועוד).
סכום האגרה בהליך דיון רגיל הינו 1% מסכום התביעה, או לפחות 153 ₪ (נכון לשנת 2023).
סכום האגרה בהליך דיון מהיר הינו 0.5% מסכום התביעה, או לפחות 76 ₪ (נכון לשנת 2023).
תובע שמחוייב לשלם אגרה אך מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשלם אותה, זכאי להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה או להפקדת ערבון, בצירוף מסמכים שמוכיחים את מצבו הכלכלי.
הגשת כתב הגנה מטעם המעסיק
מעסיק שקיבל לידיו כתב תביעה מטעם עובד צריך להגיש כתב הגנה במספר עותקים בפני מזכירות בית הדין לעבודה תוך 30 יום או תוך המועד שמצויין בהזמנה לדין שנשלחה אליו, ולמסור עותק ממנו, בצירוף חותמת "נתקבל" לתובע (או לבא-כוחו, במידה שהתובע מיוצג).
מהם שלבי ניהול תביעת עובד נגד מעסיק?
לאחר הגשת כתב התביעה מטעם העובד וכתב ההגנה מטעם המעסיק, יתנהלו שלבי התביעה באופן הבא:
1. הליך פישור
במקרים מתאימים יישלח לצדדים זימון להליך פישור שמבוצע בתוך בית הדין על ידי נציגי ציבור, במטרה לנסות ליישב את הסכסוך בין הצדדים מחוץ להליך השיפוטי.
הליך הפישור הינו הליך חסוי, שאינו כרוך בשלום, חסוי, וכפוף להסכמת שני הצדדים. מי שאינו מעוניין בו, איפוא, רשאי להודיע על כך ובמקרה כזה לא יתקיים ההליך.
ככל ששני הצדדים הסכימו לקיים הליך פישור, ואף הצליחו להגיע להסכמה הדדית במסגרת פגישת הפישור, תינתן לאותה הסכמה תוקף של פסק דין. ככל שהם לא יצליחו להגיע להסכמה כזו, יימשך ההליך השיפוטי.
2. הליך קדם משפט
בהליך דיון רגיל, המזכירות תקבע מועד לדיון קדם משפט, שנועד לבירורים ולמיקוד העניינים שבמחלוקת בין הצדדים. עם סיום קדם המשפט, ייקבע מועד להגשת הראיות מטעם הצדדים וניהול דיון ההוכחות.
בהליך דיון מהיר, לא יתקיים קדם משפט, אלא הצדדים יפנו ישירות להליך ההוכחות.
3. הליך ההוכחות
בהליך דיון רגיל, על כל צד להגיש במסגרת הליך ההוכחות תצהירי עדות ראשית שלו ושל כל העדים מטעמו. כל צד רשאי לחקור נגדית את העדים של הצד שכנגד, וכן לחקור בחקירה חוזרת את העדים שלו לצורך הבהרה או השלמה של תשובות שניתנו על ידם בחקירתם הנגדית.
בהליך דיון מהיר, המטרה היא לסיים את התיק בדיון אחד, ועל כן הצדדים להביא לאותו דיון את כל העדים והראיות מטעמם כדי שהן יישמעו ויוצגו כולם באותו היום. בד"כ הצדדים פטורים מלהגיש תצהיר עדות ראשית, אלא אם בית הדין קבע אחרת.
4. סיכומים ופסק דין
בתום דיון ההוכחות, על כל אחד מהצדדים להגיש סיכומים בפני בית הדין, וזאת בעל פה או בכתב, ולאחר מכן יינתן פסק דין על ידי השופט שדן בתיק.
כיצד ניתן לערער על פסק דין בתביעת עובד נגד מעסיק?
בעניין הליכי הערעור, יש להבדיל בין פסק דין שניתן על ידי שופט או רשם של בית הדין האזורי לעבודה בהליך דיון רגיל או בהליך דיון מהיר.
(א) ערעור על פסק דין בהליך דיון רגיל
כאשר מדובר בפסק דין שניתן על ידי שופט או רשם של בית הדין האזורי לעבודה בהליך דיון רגיל, לכל אחד מהצדדים יש זכות ערעור אוטומטית עליו, וזאת באופן הבא:
- אם מדובר בפסק דין שניתן על ידי שופט, יש להגיש את הערעור עליו לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מקבלתו.
- אם מדובר בפסק דין שניתן על ידי רשם בתביעה לשכר עבודה או קצבה, יש להגיש את הערעור עליו לבית הדין האזורי לעבודה שבו הרשם מכהן, תוך 15 יום מקבלתו.
(ב) ערעור על פסק דין בהליך דיון מהיר
כאשר מדובר בפסק דין שניתן על ידי שופט או רשם של בית הדין האזורי לעבודה בהליך דיון מהיר, אין לצדדים זכות ערעור אוטומטית עליו, כי אם זכות להגיש בקשת רשות ערעור בלבד, בפני בית הדין הארצי לעבודה, וזאת תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.
ככל שבית הדין הארצי החליט לקבל את בקשת רשות הערעור, יש להגיש את הערעור עצמו, תוך הזמן שייקבע על ידי בית הדין הארצי, וזאת באופן הבא:
- אם מדובר בפסק דין שניתן על ידי שופט, יש להגיש את הערעור עליו בפני בית הדין הארצי לעבודה.
- אם מדובר בפסק דין שניתן על ידי רשם בתביעה לשכר עבודה או קצבה, יש להגיש את הערעור עליו לבית הדין האזורי לעבודה שבו הרשם מכהן.
כיצד ניתן לאכוף פסק דין שניתן בתביעת עובד נגד מעסיק?
ככל שניתן פסק דין לטובת העובד בתביעה שלו כנגד המעסיק, והמעסיק לא ערער עליו במועד או שהוא ערער עליו אך הערעור נדחה, פסק הדין יהפוך לסופי וחלוט.
אם המעסיק לא יקיים את פסק הדין, יהיה העובד רשאי לפעול לאכיפת פסק הדין עליו באמצעות נקיטת הליכי הוצל"פ נגדו.
התייעצו עם משרדנו
בכל שאלה והתייעצות עם עורך דין דיני עבודה מטעם משרדנו, אנו מזמינים אתכם להשאיר לנו פניה באתר או ליצור עמנו קשר טלפוני ישיר.
עורך דין מומחה בתחום יבחן את נסיבות המקרה המדובר, ואת היתכנותם של צעדים משפטיים.
